אם אתם שואפים לאבד את הדרך, תתעלמו מהקולות סביבכם ותתמקדו רק בעצמכם. אחרת היה עליכם לעצור לרגע ולנסות להקשיב בתשומת לב מרבית לצלילים והקולות שאנשים משמיעים מסביבכם. בהתחלה זה נשמע כמו הרבה רעש, אבל תתאמצו להקשיב מהלבד אשר ניזון מהאוזניים, אתם לפתע תשמעו סימפוניה של סיפורים. בעולם הנוכחי של המאה ה- 21, בני האדם הפכו קרובים יותר ומחוברים יותר בזכות הרשתות החברתיות וריבוי שעות הפעילות שלנו מחוץ לשעות העבודה. כל אדם שאנו פוגשים הן במציאות והן ברשתות החברתיות נושא בתוכו יקום של חוויות, נקודות מבט מעניינות על החיים, ושיעורי רבים אשר מחכים לשיתוף. כבני אדם אנחנו יוצרים פסיפס של מפגשים אשר דרכם אנו מוצאים את המהות האמיתית של המסע שלנו - מסע מלא בהזדמנויות ללמוד ולצמוח, אם רק נבחר להקשיב.
קחו למשל סיטואציה יום-יומית שכולנו יכולים להזדהות איתה כמו צעידה ברחוב הומה אדם. בכל רגע חולפים על פניכם עשרות פרצופים וסוגי אנשים מכל קצוות הקשת הישראלית, כאשר בתוך כל ההמולה הזו אנו נוטים לשכוח שמדובר בעושר שכל פרט מביא איתו לפסיפס האנושי הזה. עם זאת, אם נעצור לרגע, וניקח את הזמן לראות ולהבין באמת את הסובבים אותנו, אנו נאפשר לעצמנו להיחשף להזדמנויות של חבירה לאוצר של חוכמה אנושית עצומה.
גיל, מוצא, ניסיון חיים - אלו רק תוויות שמחווירות בהשוואה לעומק הקשר האנושי. מפנים מקומטות של אדם מבוגר ועד לפלא של ילדים עם עיניים פעורות, כל אדם שאנו פוגשים נושא עמו פרספקטיבה ייחודית על החיים. ואם רק נרשה לעצמנו לדמיין לרגע כי כל אדם כזה מחזיק איזשהי תובנה לגבי המסע האישי שלנו בחיים, אנחנו לא נפספס הזדמנות להכיר כמה שיותר אנשים. ולא רק בשל המסע האישי שלנו, אלא גם בשביל המסע שלהם. זו דרך דו-סטרית וכמו שאנחנו שואפים לקבל, אנחנו גם נמצא את עצמנו נותנים נוכח השאיפה של הצד השני ל
אבל הלמידה אינה פסיבית; זו בחירה אקטיבית - בחירה לפתוח את הלב והמוח שלנו לשיעורים שמקיפים אותנו. מדובר באימוץ אי הנוחות שבצמיחה, באתגר של בחינת האמונות והדעות הקדומות שלנו, והעלאת השימוש בסימני השאלה בחיינו.
במחול השיחה, טמונה הזדמנות - הזדמנות ללקט ידע מהמקורות הכי לא צפויים. זה יכול להיות חילופי דברים חולפים עם זר ברכבת, שיחה מכל הלב עם חבר או רגע שקט של הרהור עם אדם אהוב. לכל אינטראקציה, קצרה או עמוקה ככל שתהיה, יש את הכוח לעצב את ההבנה שלנו את עצמנו ואת העולם הסובב אותנו.
עם זאת, היופי של המסע הזה טמון לא רק בשיעורים שאנו מקבלים אלא בבחירות שאנו עושים לאחר מכן. שכן ידע ללא פעולה הוא כמו זרע ללא אדמה - מלא בפוטנציאל, אך לא מנוצל. זה תלוי בנו להחליט אם אנחנו מאמצים את החוכמה שנקראת בדרכנו או נותנים לה לחמוק בין האצבעות כמו גרגרי חול.
בעודנו מנווטים במבוך החיים, הבה נזכור שהמדד האמיתי למסע שלנו אינו נמצא ביעדים אליהם אנו מגיעים אלא בקשרים שאנו יוצרים בדרך. תאפשרו לעצמכם להוקיר כל מפגש עם אדם והתייחסו אליו כהזדמנות ללמוד, לצמוח ולפתח את הגרסאות טובות יותר של עצמנו.
אז, בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם בחברת אחר, הקדישו רגע להקשבה באמת - והקשיבו לא רק עם האוזניים אלא גם עם הלב. שכן בכך, אתם עשויים להיחשף לשיעור שישנה את ההחלטות ודרך ראיית החיים שלכם, ואולי ישפיע על המשך המסע שלכם לנצח. הדרך להארה רצופה טמונה בחוכמתם של אלו אשר אנו פוגשים בדרך. אמצו את המסע, הוקירו את השיעורים ותנו ללב שלכם להיות המדריך היחיד שלו אתם קשובים.